חינוך, טעויות והצלחה
המילה "חינוך" טומנת בחובה גוונים רבים של עצב ושמחה.
"חינוך" הוא עבודה שכל הורה עושה לאורך כל חייו, בלי קשר למצב הפיזי או המנטלי שבו הוא שרוי, וזאת כמובן אחריות גדולה.
אבל לא רק ההורים עוסקים בחינוך הילדים, אלא גם בני משפחה אחרים, חברים, שכנים, מורים, כלי תקשורת, יצירות ספרותיות, אתרי אינטרנט וכו'.
מצד אחד נדמה שאפשר היה לחלוק אתם באחריות על חינוך הילדים, אך אין זה כך.
כל הגורמים האלה, שלהם השפעה חברתית על חינוך ילדינו, אמורים לעבור דרך המסננת של ההורים, וכך ההורים הם האחראים לכול:
לאופן שבו הילדים משתמשים באינטרנט, אילו ספרים הם קוראים, עם מי הם מתקשרים, לאילו חדשות הם מקשיבים, ממי מבני המשפחה הם מושפעים.
כל זה מסתכם בעבודה של 24 שעות ביממה 7 ימים בשבוע.
לכן אין זה מפתיע שלפעמים אנחנו ההורים טועים, אך אנו שואפים לטעות כמה שפחות,
להבחין בטעויותיהם בהקדם האפשרי ולתקן אותן, כדי לגדל אישיות בשלה ובריאה מבחינה פסיכולוגית.
טעויות מסוימות מופיעות בתדירות גבוהה יותר מאחרות ומשפיעות על סיכויי ההצלחה של ילדינו בעתיד, ועל כך נרחיב כאן.
חינוך – טעויות והצלחה
נתחיל בטעות הנפוצה והמוכרת ביותר – דאגת יתר.
מדוע דאגה מופרזת לנסיכים או לנסיכות שלכם היא רעה כל כך? מכיוון שבעתיד היא תגזול מהם את העצמאות, היוזמה ותכונות של מנהיגים בעתיד.
עם זאת ייתכנו מצבים הפוכים –
כאשר משאירים את הילדים לנפשם כדי לפתח בהם עצמאות,
אך בפועל הילדים מרגישים שנטשו אותם, וכתוצאה מכך אנו מקבלים מבוגרים,
שחושבים שהם לא ראויים לתשומת לב וליחס חם.
זאת עלולה להיות התוצאה גם כאשר ההורים מנוכרים, ולילדים יש מחסור בחיבה מצדם.
כשאנו נוקטים עונשים פיזיים, אנו מגדלים אישיות אכזרית או אישיות חלשת אופי.
נתייחס לעוד טעות –
האם אפשר להיות מאושרים במצב כזה?
ודאי שטוב לדאוג לאחרים, אך כדאי לחשוב גם על עצמך.
בכל טעות חינוכית טמונה סטייה לצד זה או אחר.
לכן, הורים נכבדים, יש לשמור על איזון ולחפש את "שביל הזהב". ככל שתצליחו לשמור עליו, יהיה חינוך ילדיכם מאוזן יותר, ויגדלו הסיכויים שילדיכם יצליחו בעתיד.
